Talia my baby sister

טליה אחותי.       מאת:בנימין היימן-בשלושים

 גם עכשיו אני לא מעכל, זה נראה לי הרבה יותר טבעי לשמוע אותך, פותחת בשיחה אנרגטית איתי, כמו תמיד- "מה המצב אחי..." בחודש האחרון כולם סיפרו לנו על התמיכה הרבה שהבעת כלפיהם באמצעות ידידות אמת. בדאגה לחבר בצרה שהביא אותך, לחוש מייד לעזרתו, גם אם מדובר בנסיעה ארוכה ומתישה לצדה השני של המדינה. אני, טליה, לא ראיתי בך את כל אלה , אני ראיתי בך בראש ובראשונה את אחותי הקטנה. לא בכדי כל השבעה התנגן לי כל הזמן בראש המשפט הראשון של השיר "אחותי הקטנה" של מתי כספי.לפני הכל טליה היא סופת טייפון הבאה בסערה, וכשהיא באה היא סוחפת אותנו בקצב שלה, באנרגיה שלה, וברגע שהיא הולכת משתרר שקט. כמו כל אחות קטנה היא הייתה גם נודניקית, אחת שבאה ומציקה בשעות לא שעות. חסרת טאקט וחסרת שקט, אך גם אוהבת ומעריצה. אם הייתי מעז להתעצבן, היא הייתה אומרת מיד:"מה אתה רוצה זה התפקיד שלי אני אחותך." כמו כל משימה שהסתערה עליה, גם את תפקיד האחות הקטנה היא לקחה בטוטליות ובפטרונות. זו שבכל פעם שהייתה רואה אותי הייתה באה ומחבקת אותי בחיבוק ענקי, עוטף כזה. בעבר, הדבר היה מפדח. מה את רוצה ממני? מילא בבית, אבל למה בציבור? זו שמתקשרת כל ערב שבת לכל האחים שלה. רגע לפני שבת, כל הבית שלי נראה כמו אחרי סופה, עדיין לא הספקתי להתקלח, בדרך למקלחת נזכרתי בעוד מליון מטלות נוספות של הרגע האחרון, ופתאום הטלפונים רועמים. ברור לי מיד מי זו? כן. זו טליה מהצד השני של הטלפון," רק רציתי לומר שבת שלום". " תודה, גם לך. שלום אין לי זמן לדבר". טליה היא זו שכל שבת שאינה חוזרת הביתה לחיפה, מתחילה לנגן לך על המצפון כבר ביום שני. אולי תלך לאבא ואמא לשבת, אולי תזמין אותם אליך לאכול, הם לבד. ואני בשלי: טליה אולי תפסיקי לנדנד. בסדר, בסדר שמעתי. אם כל כך חשוב לך למה את לא בחיפה? אבל... כשהיא בחיפה, תבואו לארוחה אני פה בשבת, משעמם לי רק אמא ואבא נמצאים בבית. טליה היא זו שהופכת כל יום הולדת של מישהו מהמשפחה לחגיגה אמיתית. ואף פעם לא שוכחת לטלפן ערב לפני, באותו טלפון היא גם הייתה טורחת להזכיר לי, בדצמבר, שיום ההולדת שלה מתקרב, ויחול בעוד 7 חודשים. טליה ידעה לעמוד על דעתה, כל מכשלה בירוקרטית שמולו מתיאש כל אזרח ישראל סביר, היוה מטרה לטליה. ברשתה נפלו צה"ל, משרד החינוך, ביטוח לאומי ועוד ועוד. לא פעם הציע להלחם במקומי. טליה היתה חיבור של כל כך הרבה דברים קטנים, שבלעדי הדבר האמיתי לא ניתן לתארם. בשבעה הטרידה אותי שאלה זניחה: עכשיו, כשישאלו אותי כמה אחים אנחנו? מה אענה? היום אני כבר יודע מה לענות: "ארבעה אחים אנחנו"- טליה בלעדיך אנחנו לא שלמים. שלמות זה ארבעה- שלושה בנים ובת שמשלימים את התצריף שנקרא משפחת היימן. "ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים..." סערת הטייפון שלנו הלכה לנו לבלי שוב, ואין שקט רק שתיקה רועמת... טליה נזכור לעולם ולנצח נחסר: מאת ג'רמי ורנית היימן את הצחוק שליווה אותך, את היופי והחן היכולת להתחבר לאנשים, מפעוט ועד זקן הרצון להעניק לכולם, מכל הלב החיוך שהיה חלק ממך, למרות הכאב ההקרבה האינסופית, למען המשפחה והחברים הנדיבות והאכפתיות שחלקת לסובבים הכמיהה לשמחות ולאירועים של הקרובים לך הגאווה באחיינים, כמה אהבה להם הייתה בך! חשיבות של "כולם ביחד" - ההורים והאחים הכישרון ללקט בכל מקום עוד ועוד ידידים המאבקים הנחושים במערכות גדולות לא ויתרת, ולו לרגע, ועמדת על הזכויות ילווה אותנו לעד זיכרון עיניך המחייכות, הכחולות שהעניקו לך עוצמה ונוכחות חודרת גבולות את כל אלה, טליה, וגם את שלא נאמר נזכור לעולם ולנצח נחסר לזיכרוך באהבה: מאת רבקה בראון ושלום-רם דערי-ביום השנה. את הצחוק שליווה אותך, את היופי והחן היכולת להתחבר לאנשים, מפעוט ועד זקן הרצון להעניק לכולם, מכל הלב החיוך שהיה חלק ממך, למרות הכאב ההקרבה האינסופית, למען המשפחה והחברים הנדיבות והאכפתיות שחלקת לסובבים הכמיהה לשמחות ולאירועים של הקרובים לך הגאווה באחיינים, כמה אהבה להם הייתה בך! חשיבות של "כולם ביחד" - ההורים והאחים הכישרון ללקט בכל מקום עוד ועוד ידידים המאבקים הנחושים במערכות גדולות לא ויתרת, ולו לרגע, ועמדת על הזכויות ילווה אותנו לעד זיכרון עיניך המחייכות, הכחולות שהעניקו לך עוצמה ונוכחות חודרת גבולות את כל אלה, טליה, וגם את שלא נאמר נזכור לעולם ולנצח נחסר לפני שנה בדיוק - שבועיים לפני פורים, טליה אסתר היימן נפרדה מאיתנו והשאירה אותנו עם טעם מר, למרות המצווה להיות בשמחה עליה כל-כך הקפידה ושמרה. כאשר קראנו את המגילה, ועל אסתר המלכה, נזכרנו בטליה חברתנו הטובה. טליה אסתר הוא שמה המלא. היא נהרגה בחודש אדר - חודש אשר מרבים בשמחה, וכל מי שהכיר את טליה ידע עד כמה היא בחורה מלאת שמחה וחן. מתוך המגילה: "והנערה יפת תואר וטובת מראה". (פרק ב',ז') עיניה התכולות ויופייה החיצוני ש?בו? מיד את כל מי שהסתכל עליה, אך כולנו נפעמנו מיופייה הפנימי ונ?שאבנו? לפנימיות ולטוב שקרנו החוצה. "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה". (פרק ב',ט"ו) "והעיר שו?שן צהלה וש?מ?ח?ה". (פרק ח',ט"ו) טליה אהבה לחגוג, וכל דבר היה סיבה למסיבה, עדיף כמה שיותר גדולה ואם אפשר בהפתעה. לקבל מטליה מתנה זה עניין שבשגרה, כל תאריך או מ?או?ר?ע דאגה לציין ולא שכחה. "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מתנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". (פרק ט',כ"ב) "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". (פרק ד',ט"ז) הדבר החשוב ביותר לטליה הוא ללא ספק המשפחה והחברים, תמיד רצתה שנהייה שמחים ומאושרים, וכדי שנרגיש טוב ולא ניפגע היתה מוכנה לתת את כולה. להקשיב לייעץ וגם להתווכח, עד שהצדק ייצא לאור - והעיקר זה לנצח, אם בהתערבות סתמית עם חברים או בעניינים יותר משמעותיים. "הנה בית המן נתתי לאסתר, ואותו תלו על העץ - על אשר שלח ידו ביהודים". (פרק ח',ז') "ק?יימו? וקיבלו היהודים עליהם... להיות עושים את שני הימים האלה כ??כ?ת?ב?ם וכ?זמנם בכל שנה ושנה". (פרק ט',כ"ז) בשנה האחרונה טליה מלווה אותנו בכל רגע כמעט, בייחוד בצעדה על הים הכחול או כאן אל מול הכרמל הירוק. הורייך ומוקירייך הקימו עמותה שנקראת "קרן טליה", שתמשיך להילחם למען זכויות של ילדים עם ליקויי למידה או פסוריאזיס. הנושא היה קרוב מאוד לליבך, וניתן להבין ולחוש את כאבך מהמכתב שכתבת לוועדת הכנסת לפני לכתך. "ותיכתוב אסתר המלכה בת אביחייל ומורדכי היהודי את כל תוקף, לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית. (פרק ט',כ"ט) אז אנחנו כאן בשביל להמשיך את דרכך, ובשבילך - כשם שהיית בחייך בשבילנו.

אתר הנצחה